מבחינות רבות מכשיר זה מלא טומאה וזימה מהטלויזיה

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

קורבנות הנשיאים | משה ואהרן נחשבים תאומים |

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

מי שנזכר בבין השמשות של ערב ראש השנה

שאלה: האם אומרים ספיקא דרבנן לקולא גם כאשר

שאלה: האם אומרים ספיקא דרבנן לקולא גם כאשר

שאלה: האם אומרים ספיקא דרבנן לקולא גם כאשר

שאלה: האם אומרים ספיקא דרבנן לקולא גם כאשר

עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד מהראשונים

חמורה עבירה לשמה, שכוונה ורצון עמה. מעבירה הבאה עם צורך או תאוה, שפשע אליה לא נלווה.

לדעת מרן הגר"ע זצ"ל אמנם חיוב חבשית הכפה

על אדוניה בן חגית נאמר (מלאכים א' פ"א

לענ"ד יש מקום להקל בזה לצורך מצוה כזו

הנזהר בחמץ מובטח לו שלא יבוא חטא לידו

מדברי החזו"ע משמע שמיקל רק באופנים הנ"ל שהרי

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

דיעבד (שלחן ערוך סימן רל"ג סעיף א'). ואין

"טעימה" המוזכרת בשאלה, אין פירושה לגימת מעט יין

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל